המחלקה לתקשורת אנושית, בריאות ואתיקה
המחלקה נועדה ליתן הכוונה, הדרכה, ייעוץ והכשרה וכן לעסוק במחקרים בתחומים הרחבים והמקיפים של בריאות הגוף והנפש. פעילויות המחלקה נועדו ליצור מודעות לנושא בקרב הציבורולהציג דרכי פעולה לבניית איכות חיים, פיתוח שיטות ודרכים למניעת בעיות בריאותיות וטיפול בתהליכי התקשורת הבינאישיים והתוך אישיים במכלול מערכות היחסים. יו"ר המחלקה: פרופ' דניאלה קידר.
תקשורת אנושית – מוח, רגש והתנהגות (אינטליגנציה רגשית)
הקדמה
האינטליגנציה הרגשית (EQ) הינה חיבור מודע ומושכל של מחשבה ורגש המובילים להתנהגות המקדמת מערכות יחסים ומביאה את האדם למצב אופטימאלי עם עצמו ועם סביבתו. באמצעות גיוס הרגשות וחיבור נכון בינן לבין התהליך המחשבתי הרציונאלי נוכל ליצור הרמוניה בין המחשבה, הרגש וההתנהגות ולכוון ריאקציות מתוך בחירה ולא מתוך תגובה אוטומטית אימפולסיבית. שימוש במיומנויות אלו יביא את הפרט לכוון, ליצור, להוביל ולנהל את תגובותיו ותגובות הזולת לאפיקים רצויים ומלאים יותר של מערכות יחסים בכל תחומי החיים, בזוגיות, הורות, עבודה, רפואה, משפט, חברה, חינוך. שימוש באינטליגנציה הרגשית מנתב את האדם ליצירת איכות חיים כוללת – פיזית (בריאותית), רגשית, קוגניטיבית, אישית ובינאישית.
גולת הכותרת ביישום האינטליגנציה הרגשית היא להיות אדם בוחר, אדם הבוחר את תגובותיו, מייצר את רגשותיו, מניע את פעולותיו ובצורה זו יוצר ובונה משמעות. בני אדם נוטים להגיב לאירועים ולמצבים באופן ספונטאני, הישרדותי, ראשוני ואוטומטי ותגובות מסוג זה מניבות תגובות דומות אצל הזולת. יצירת מערכות מחשבתיות ורגשיות מסוג אחר מתוך בחירה ובאופן מודע ומכוון, עשויה להביא לתגובות התנהגותיות שונות ורצויות אשר תשפרנה הן את התגובה הנפשית למצבים נתונים והן את תגובת המערכת הפיסיולוגית אשר תביא בתורה לשיפור התהליך המחשבתי. לדוגמה, אדם תקוע בפקק תנועה נוטה במקרים רבים להתרגז ולהיות חסר סבלנות. הכעס מוביל להפרשת אדרנלין וסוכרים גבוהה, קצב הלב מוגבר, נוצרת הזעת יתר, המערכת החיסונית נחלשת והמערכת הפיסיולוגית כולה ניזוקה. למצבים מסוג זה יש, כמובן, גם אפקטים מצטברים ומזיקים לטווח הארוך. במקום תגובה כזו, ניתן לבחור וליצור בתוכנו רגש אחר לחלוטין בהתייחסות לפקק התנועה. את פקק התנועה הרי לא נוכל לשנות. נוכל לשנות את התייחסותנו לפקק התנועה. נוכל לבחור ולראות בסיטואציה זו הזדמנות מיוחדת להאזנה למוסיקה שנבחר, נוכל לנצל זמן זה לחשיבה, תכנון, בחינת מערכות יחסים, או לכל סוג אחר של מחשבה יוצרת ובונה. באופן דומה נוכל להתייחס לתורי המתנה וזמני המתנה ארוכים בקופות החולים, במרפאות ובבתי החולים. שינוי בהתייחסות למצב באמצעות שינוי דפוסי החשיבה יביא לתגובת שרשרת רצויה ביותר. התגובה הפיסיולוגית תשתנה. מערכות הגוף תכנסנה לרגיעה, זרימת החמצן למערכות הגוף השונות תהיה יעילה ושוויונית יותר, המערכות העצביות תהיינה רגועות ופחות מכווצות, השרירים יהיו רפויים יותר, המערכת החיסונית תתפקד ביעילות גבוהה יותר – היבטים פיסיולוגיים הטובים ובריאים לגוף. רגיעה של מערכות הגוף והימצאותו באיזון מערכתי מאפשרים למוח לעבד נתונים באופן חיובי יותר (כשהגוף ומערכותיו מצויים במצב לחץ, המוח נוטה, מתוך השמירה הקיומית שלו, לעבד קודם את הנתונים השליליים ה"מאיימים" עליו) ויביאו ליכולת חשיבתית מסוג שונה אשר תיצור בתורה תגובה התנהגותית רצויה אשר תעשה מתוך בחירה ולא מתוך אינסטינקט ואימפולסיביות.
אנשים אינטליגנטיים מבחינה רגשית יודעים לשלב בין השכל והרגש. שילוב זה מתבטא במודעות וערנות לרגשות המתחוללים הן אצל הפרט והן אצל זולתו, היכולת להביעם ולבטאם והיכולת לכוונם באמצעות חשיבה מודעת לתהליכים הבונים ומשפרים את איכות החיים ומערכות היחסים התוך אישיים והבינאישיים. אנשים המודעים לרגשותיהם מנווטים אותם, מתחברים אליהם, יוצרים מערכת שליטה ובקרה טובה יותר על חייהם.
מרכיבי האינטליגנציה הרגשית
האינטליגנציה הרגשית כוללת ארבעה מרכיבים עיקריים ומרכזיים השזורים האחד בשני שהם: מודעות עצמית, ניהול רגשות, הנעה (מוטיבציה) עצמית ומערכות יחסים ותקשורת נאורה ומקדמת. מודעות למרכיבים אלה והיכולת להפעילם, מאפשרת לבנות איכות חיים רגשית יעילה ומועילה בכל תחומי החיים: במשפחה, בזוגיות, בעבודה, בחינוך ובחברה בכלל. להלן התייחסות למרכיבי האינטליגנציה הרגשית החשובים לשיפור איכות החיים:
מודעות עצמית
המודעות העצמית מוגדרת כיכולת האדם להבין את הדינאמיקה הרגשית, המחשבתית והפיסית בחיי היומיום עם עצמו ועם זולתו. רגשות ותגובות זורמים בדרך כלל באופן תת מודע ולעיתים קרובות מונעים תהליכים אפקטיביים פנימיים וחיצוניים. מעבר מתת מודע למודע בתהליכים אלה ימקד את האדם ויאפשר לו לפעול ליצירת התנהגות אפקטיבית מקדמת.
מרכיבי המודעות העצמית הם:
- יכולת לזהות שינויים פיסיולוגיים במצבים שונים, משתנים ודינאמיים.
- יכולת לקשר בין איתותים פיסיים לרגשות.
- זיהוי חשיבה שלילית.
- יכולת לזהות מגוון רגשות ולדעת להעריך את עצמתם.
- היכולת להבחין בין רגשות לפעולות.
- פיתוח ציפיות ריאליסטיות ביחס לעצמך ובמערכות יחסים שונות.
- הכרת היחס בין מחשבות, רגשות ותגובות. יכולת להבחין בין כל אחד מהמרכיבים הנ"ל באופן נפרד וכן לאבחן את החיבור ביניהם.
- יכולת לשלוט ולנתב מחשבות, רגשות והתנהגויות לתועלת האישית.
ניהול רגשות
רגשות צפים ועולים כתגובה אוטומטית למצבים נתונים. לעיתים קרובות, רגשותיו של האדם הם המנהלים את תגובותיו ההתנהגותיות. שליטה, ניהול והפקת רגשות יובילו את האדם למצבים ותגובות אליהם הוא מודע ובהם הוא בוחר תוך שילוב מושכל בין תהליכים רציונאליים ואמוציונאליים.
ניהול רגשות כולל:
- יכולת להירגע במצבי לחץ, כעס וחרדה.
- יכולת להמיר מחשבות שליליות והרסניות למחשבות חיוביות יותר.
- יכולת להמיר דימויים "קטסטרופאליים" לרציונאליים.
- זיהוי האופן שבו אנו מתייחסים ומפרשים אירועים שונים.
- זיהוי החושים שבהם אנו משתמשים ברגע נתון.
- זיהוי התהליך בו אנו מפרשים סוגי מידע שונים והיכולת להפריד בין מחשבות, רגשות, התנהגויות ודעות קדומות.
- זיהוי שינויים במצב הרוחני והיכולת לנתב את מצב הרוח עפ"י רצוננו דרך מחשבותינו.
- זיהוי מצבים בהם אנו מתגוננים או תוקפים והיכולת לתמרן בתהליכים אלו לטובתנו.
- מודעות להשפעת הלך רוחנו והתנהגותנו על האחרים. יכולת לשנות התנהגויות תוך כדי דינמיקה של מערכות יחסים.
- יכולת להשתחרר מדפוסי התנהגות והרגלים ישנים שלא הביאו לנו תועלת, לפתח דפוסי התנהגות, מחשבה ורגש חדשים ליצירת אורח חיים ומערכות יחסים טובים יותר.
הנעה (מוטיבציה עצמית)
על מנת להגיע להישגים אישיים, חברתיים, מקצועיים ומשפחתיים לשביעות רצוננו, צריך לפעול. הגורם החזק ביותר למוטיבציה – אנחנו עצמנו. המשאב הפנימי החשוב ביותר להנעה הוא מחשבותינו. תחילתה של הנעה במחשבה חיובית ובאמונה שנצליח לשנות, לעשות, להזיז וליצור. על מנת לעשות זאת אנו אמורים "לייצר" לעצמנו תחושת מסוגלות והצבת מטרות. המרכיבים המובילים לכל תהליך של שינוי הם אלו:
· הצבת יעדים משמעותיים עבור עצמנו ועשייה יומיומית לקראת הגשמתם, צעד אחר צעד.
· בתהליך עצמו – מודעות לשינויים הנוצרים במציאות קיימת ו/או בעקבות פעולתנו ויצירת גמישות מחשבתית ומעשית.
· יצירת אנרגיה פיזית ומנטלית באמצעות שיפור התנאים בהם אנו פועלים (פעילות גופנית, יצירת סביבה נעימה, אוירה יצרנית, חשיבה חיובית, אמונה במסוגלות).
· פיתוח יכולת "התחשלות" – התייחסות לכישלון כלמידה או כנקודה לשינוי, אתגר ופריצת דרך.
· שימוש בדימויים מנטליים חיוביים.
· שימוש ב"הצהרות הנעה", כגון "אצליח", "כדאי לי לנסות", "יש לי היכולת".
מערכות יחסים ותקשורת נאורה ומקדמת
בדרך כלל, מערכות יחסים מאופיינות בדינאמיקה זורמת וספונטאנית אשר בה מושם הדגש יותר על עצמנו ופחות על זולתנו. העברת המיקוד ותשומת הלב לזולת תוך דגש על ארבעה מרכיבים מרכזיים: לאהוב, ללמוד, להבין ולהקשיב, יובילו את מערכות היחסים לרמות גבוהות של דינאמיקה בינאישית.
האינטליגנציה הרגשית באה לידי ביטוי ביחסנו עם אחרים בתחומים הבאים:
- יכולת העברת מסרים (מחשבות, רגשות, חוויות והתנהגויות) מילולית ובלתי מילולית בצורה יעילה, בהירה, ברורה ויוצרת אמון.
- יכולת זיהוי ופענוח מסרים (רגשות, התנהגויות) של האחר, תוך כדי האזנה דינאמית, אמפאטית ופעילה.
- פיתוח התנהגות אסרטיבית – ביטוי מחשבות, רצונות והרגשות מבלי לפגוע ברצונותיהם ורגשותיהם של האחרים.
- פתיחת ערוצי מחשבה, רגש והתנהגות המבטלים מכלול של סטיגמות וסטריאוטיפים במטרה לשנות עמדות וגישות.
- פיתוח מיומנויות להעברת ביקורת וקבלת ביקורת כך שיביא להתקדמות, שינוי, פתיחות ופתיחת ערוצי תקשורת יעילים ומועילים במערכות יחסים מגוונות.
אינטליגנציה רגשית, כחלק אינטגרלי של חיינו, מציידת את האדם בהבנה של הדינמיקה והשילוב בין המחשבה והרגש. שילוב זה יוביל להתנהגות מודעת ומושכלת של האדם הן כלפי עצמו והן כלפי סביבתו. מודעות עצמית, היכולת לנהל רגשות והיכולת להקשיב לזולת ולהבינו, תאפשרנה לאדם לפתח מערכות יחסים של דינאמיקה בינאישית ברמות גבוהות, לבחור, לנהל וליצור את תגובותיו ורגשותיו ובכך להיות בעל איכויות וכישורים אישיים, בינאישיים, חברתיים ומקצועיים גבוהים יותר.
